גזר דין בתיק ת"פ 12695-09-11

         הרקע

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, ללא ניהול הוכחות בעבירות של תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה, תקיפה סתם והיזק בזדון, בכך שביום 2.9.11 בשעה 3:30 בבית ברח' המח"ל 30 בירושלים, הוא תקף את אביו בן ה-81, מר לוי לוין, וגרם לו חבלה חמורה. הנאשם שהיה שיכור, שמע בבית מוסיקה בעוצמה גבוהה, שהעירה את המתלונן משנתו. המתלונן, הנתמך על ידי מקל הליכה, ניגש לנאשם, ביקשו להנמיך את עוצמת הקול, אך בתגובה היכה אותו הנאשם בראשו באמצעות חפץ, וכשהמתלונן נפל על הארץ, המשיך הנאשם להכותו ובעט בכל חלקי גופו, בעיקר באזור הצלעות.

אם הנאשם הגב' נטליה לוין, שהתעוררה מזעקות המתלונן לעזרה, ניגשה לחדר הסמוך, ראתה את המתלונן שוכב על הארץ והנאשם בועט בו בכל חלקי גופו וצעקה לנאשם שיפסיק להכות את המתלונן, אך הנאשם לא שעה לצעקותיה, נטל אגרטל עשוי נחושת ושבר אותו על ראש המתלונן, ניגש למטבח, הביא עמו סירים ומחבת עשוי ברזל והמשיך לחבוט בראש המתלונן באמצעות הסירים והמחבת, כשכתוצאה מהמכות הרבות המחבת התעקם, כל זאת בעוד האם מתחננת לנאשם שיחדל ממעשיו, ובעודו חובט בראש המתלונן, אמר לו הנאשם " מה אתה עוד לא מת? איזה ראש יש לך?! תמות תמות!!".

האם התחננה שוב בפני הנאשם שיפסיק להכות את המתלונן, אך בתגובה אחז הנאשם בידה, היכה אותה וכתוצאה מכך נפלה האם על הארץ וקיבלה מכה בעצם הזנב. בשלב זה לקח הנאשם משולחן סמוך, מלח, סוכר, קפה ושמן, ושפכם על פצעיו המדממים של אביו המתלונן.

לאחר מסכת אלימות זו שנמשכה כשעה, ניסתה האם לקום מהארץ ולהתקשר למשטרה, אך החליקה כתוצאה מהשמן ששפך הנאשם על הרצפה, ולבסוף הצליחה להגיע לטלפון ולחייג למשטרה, והנאשם יצא מהבית. האם נעלה מיד את דלת הכניסה, כשהנאשם צועק מחוץ לבית לעבר הוריו: " יבוא זמן ואני אגמור אותכם גם אחרי שאני אצא מהכלא". בכך איים הנאשם על הוריו בפגיעה שלא כדין בגופם, בחירותם, בכוונה להפחידם או להקניטם.

לבית הגיע השוטר אדוארד גרושקו, שמצא את המתלונן שכוב על הארץ חבול ומדמם מראשו ומגבו, רצפת הבית הייתה מכוסה בשברי זכוכית, מלח, סוכר וחומר נוזלי, ולבית הגיע גם צוות מגן דוד אדום, שפינה את המתלונן לבית החולים הדסה עין כרם, שם הוא אושפז.

בעת המעצר, אמר הנאשם לשוטר כי אביו " יותר גרוע מסטלין, חבל שלא עשיתי לו גרוע יותר".

כתוצאה מהמכות הרבות שהפליא הנאשם באביו, נגרמו לאב 6 שברים בצלעות 7-12 בצדו השמאלי, 12 תפרים בראשו, שבר בקמיצת יד שמאל, מכות יבשות והמטומות בכל חלקי גופו.

בהמשך לאמור לעיל, בזמן שהנאשם היה כבול באזיקים, הוא המשיך להשתולל אף בתחנת המשטרה, ושם איים על השוטר בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, ובכוונה להפחידו או להקניטו, באומרו כי יפגע בו כשישתחרר אם לא יעשה את מה שהוא דורש, ולא - הוא וחבריו יטפלו בשוטר והוא יצטער על זה.

במהלך כל האירועים לעיל, וכתוצאה ממעשי הנאשם נשברו בבית חפצים וביניהם: טלפון, אגרטל מנחושת, כן עיקם הנאשם מחבת עשוי ברזל, ובכך הרס הנאשם נכסים שלא כדין.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יתוקן כתה"א במחיקת שתי עבירות האיומים מהוראות החיקוק, הנאשם יורשע על יסוד הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן, והצדדים  יטענו לעונש חופשי.

טיעוני המאשימה לעונש

3.      הנאשם יליד 63', ללא עבר פלילי, הוא אמנם הודה במיוחס לו, לקח אחריות, ומנע בהודייתו את העדת שני העדים המרכזיים המתלוננים שהם אביו ואמו, אך מנגד מחומרת העבירות ומעשיו עולה מסכת אלימות קשה ואיומה, של בן המכה ותוקף ללא רחם את אביו ואמו, בשל ענין של מה בכך, בתגובה לבקשת אביו בן ה-81 הנתמך במקל הליכה, להנמיך את המוסיקה הגבוהה בשעה 3:30 לפנות בוקר. תחנוני האם כי הנאשם יפסיק בפרץ האלימות כלפי אביו, לא הועילו, וגם כשהקשיש, המשיך הנאשם לבעוט בכל חלקי גופו, כשחרף ולחבוט ולהטיח שוב ושוב בראש באגרטל, סירים, ומחבת, תוך שהנאשם אומר לאביו " מה, אתה עוד לא מת? איזה ראש יש לך? תמות, תמות".  כן הכה את אמו שגם נפלה ונחבלה בעצם הזנב.

מדובר  במעשי תקיפה מצמררים, שלאחריהם, הנאשם אף שפך מלח, סוכר, קפה ושמן, על פצעי אביו המדממים בפניו, והכל תוך בזיון והשפלה במשך כשעה כלפי שני הוריו, במהלכה האם שהחליקה מהשמן לא הצליחה להזעיק משטרה, וכשהצליחה, הנאשם יצא מהבית, ואמר להוריו " יבוא הזמן ואגמור אתכם גם אחרי שאצא מהכלא". גם בעת המעצר הנאשם אומר לשוטר שאביו יותר גרוע מסטאלין " חבל שלא עשיתי לו גרוע יותר".

למתלונן חבלות רבות בשברים בצלעות, בתפרים בראש, שבר ביד, המטומות, מכות יבשות, על כל חלקי גופו של המתלונן, וכשמדובר באדם בן 81, התאוששות והשיקום מהחבלות קשים במיוחד.

4.      חומרת עבירת תקיפת קשיש, שהגדרתו עפ"י החוק היא מי שגילו מעל 65, עולה מייחוד המחוקק עבירה ספציפית לתקיפת קשישים בסעיף 368ו לחוק העונשין, שבשל היותם מבוגרים הופכים בזיקנתם מטבע החיים להיות חסרי ישע, בשל מצבם הרפואי או המנטאלי הירוד, נזקקים לטיפול, והופכים מטרה נוחה לפגיעה. לפיכך המחוקק ראה עליהם במצבם הנחות ולהחמיר עם הפוגעים בהם, ולכן גם העונש בגין תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה - חמור יותר, והוא 7 שנות מאסר.

פאן חומרה נוסף במעשי הנאשם, הוא היותו בנם של קרבנות העבירה, שהם הוריו הקשישים.

בתיהמ"ש התייחסו בחומרה יתירה להתנהגות אלימה במשפחה, הרומסת את כבודם הקרבנות ופוגעת בשלומם הנפשי והגופני, כשהיא ננקטת מצד קרוב משפחה, במיוחד כשהוא מופקד ואחראי על שלומם, אך הוא הפוגע. מדובר בעבירות לא נסבלות (והפנתה לע"פ 10571/07), של אלימות אדם כלפי בת זוגו וילדיו של הפוגע, ובשינויים המחוייבים יש להתייחס גם בענייננו, שכן הגם שהנאשם אינו אפוטרופוס של הוריו,  גלגל החיים מביא לכך שבסוף ימיו מצפה אדם כי בנו, אותו גידל וחינך, ידאג לשלומו, גם אם אין מדובר בחובה.

5.      בנוסף, בעת ביצוע העבירה, היה הנאשם שתוי אלכוהול, אך מנגד לא ביקש כלל שיוגש תסקיר שירות מבחן לעניין שיקומו, שיקוליו אמנם עמו, אך כשקיימת בעיית אלכוהול, ומדובר באירוע חמור, והנאשם לא מבקש שיקום, כדי לעלות על דרך הישר, הדבר אומר דרשני.